עירית ניצן

הלידה של גאיה(שם בדוי) החלה בירידת מים בלילה בלי צירים כלל,

הלידה הקודמת הסתימה בניתוח קיסרי, ועכשיו אנחנו ביחד גאיה בעלה ואנוכי מתכוונים חוויה מתקנת.

והם בהתרגשות מהולה בפחד מודיעים לי שנוסעים לבית חולים, לאחר סבב בדיקות גאיה עוברת לטרום לידה אנחנו מדברות ומחליטות שהכי טוב עכשיו לכולם ללכת לישון ובבוקר נהיה בקשר.

בוקר עדין אין צירים ואני מגיעה אליה לטיפול זירוז ולהיות ביחד, ואכן לאט לאט מתגנב לו צירון אחד ועוד אחד בעלה נח במסדרון ואנחנו נכנסות למקלחת לקדם קצת את הצירים, מקלחת מקום נפלא שקט אינטימי ושם הלידה מתקדמת והצירים מתעצמים אני מעסה לה את הגב ושקט רק רחש המים והנשימות שלאט עוברות להיות גניחות ממלאות את חלל האויר, תנועה יפה ועגולה שנמצאת בגוף ויוצאת בחופשיות החוצה ושתינו בתוך חללית שנקראת לידה ובעצם מתרחשת במקלחת, בעוד העיסוי והמים החמים עושים ניסים ומאוד מקלים לעבור את הצירים השקט ומרחב הלידה עוטף אותנו, אני מרגישה שזה כבר זמן לקרוא לאחות להמשיך הלאה ואכן היא מגיעה בודקת ומכריזה פתיחה 7 תוך כמה שניות מגיע סניטר ואנחנו נכנסים לחדר לידה, היא מבקשת אפידוראל  ומאוד ברור שכבר הנה תיכף לידה כמה צירים ופתאום נהיות ירידות דופק נכנסים כמה רופאים אחד לוחץ לעבור עכשיו לקיסרי אחד אומר נחכה עוד ציר המיילדת ואני בקשר עינים היא מכינה כל מיני דברים גאיה על שש אני משקשקת לה חזק את האגן ומנחה לנשימות היא היא אומרת לי "אני לא יכולה אני רוצה אפידוראל" ואני אומרת לה את יכולה יקירה זה רק בראש שלך הגוף שלך מראה אחרת את מתקדמת נפלא והתינוק שלך ממש ממש כאן והדרמה נמשכת כך כמה דקות ארוכות ירידות דופק  בין הצירים רופא אחד אומר קיסרי עכשיו שני רגע עוד אחד המיילדת ואני ביחד עובדות עם גאיה הבעל שמראש הצהיר שהוא מהמתעלפים עומד קצת מאחור חיוור משהו אני נותנת לו בקבוק מים ליד והוא אומר שהוא בסדר ,רופא מצמיד קיווי (ואקום ידני קטן) עוד ציר חולף תינוק כבר ממש מבצבץ ועוד אחד ועוד אחד קטן והיא נולדת וכל החדר מתמלא חמצן ביחד איתה מתחיל לנשום וגם כולנו יחד איתה מסדירים נשימה בחזרה.

ויבאק הי השמחה מציפה מתחילים לעכל את מה שהיה כאן עכשיו ואת מה שקורה כאן עכשיו, התרגשות ותחושה של בונד חזק עוטפת את חמשתנו גאיה בעלה תינוק מילדת ואני.